בראד פרסקייל, שנהל את הקמפיין הדיגיטלי של טראמפ ב-2016 וזכה לכינוי הגורו הדיגיטלי, הוביל מאמץ ברשתות החברתיות מטעם ישראל שנועד לחזק את מעמדה בקרב שמרנים צעירים ותומכי מג"א. על פי הדיווח, גורמים אמריקאים טענו כי הפעולה נועדה בסופו של דבר לעצב את השיח סביב מדיניות הנשיא דונלד טראמפ לאחר חתימת מזכר ההבנות עם איראן.

לאחר שהושגה הפסקת אש זמנית בין ארצות הברית לאיראן ביוני, שם לב בכיר אמריקאי שעוקב אחר התגובות ברשת לכך שמשפיענים המזוהים עם תנועת מג"א פרסמו מסרים כמעט זהים המתנגדים להסכם ולגישתו של טראמפ. לאחר בחינת הפוסטים הגיע למסקנה כי מדובר בפעילות מתואמת ולא בהתפתחות אורגנית בלבד.

מסמכים שנבדקו לפי חוק רישום סוכנים זרים בארה"ב חשפו כי בספטמבר שכרה חברת הפרסום הבינלאומית האבאס את חברתו של פרסקייל, קלוק טאוור X, להפעלת קמפיין דיגיטלי עבור ישראל. החוזה חייב ייצור של 100 תכנים מקוריים מדי חודש, רובם מיועדים לקהלים צעירים בפלטפורמות כמו יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק ופודקאסטים.

פרסקייל התחייב להרחיב את החשיפה של הקמפיין ברשתות החברתיות, לייצר עשרות מיליוני חשיפות בחודש ולנסות להשפיע על האופן שבו מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT מציגות מידע על ישראל והסכסוך. התשלום החודשי המוסכם עמד על 1.5 מיליון דולר.

הקמפיין הוצג רשמית כחלק מהמאבק בעלייה באנטישמיות ברשת. עם זאת, מקור במשרד החוץ הישראלי אמר למגזין כי מטרה נוספת הייתה למנוע משמרנים צעירים להתרחק מישראל. פרסקייל הציג את עצמו כמי שנמצא בעמדה ייחודית להגיע לקהל זה בזכות ניסיונו בקמפיין טראמפ והיכרותו עם תרבות האינטרנט וקהילות מג"א.

פרסקייל אישר כי הפעילות נועדה למנוע משמרנים צעירים להתרחק מישראל, אך דחה בתוקף את הטענות כי הקמפיין שימש לערעור מדיניותו של טראמפ. הוא הצהיר כי מעולם לא מימן, ארגן או השתתף במאמץ כלשהו לפעול נגד הנשיא טראמפ, כולל בנוגע למזכר ההבנות או הצעת הפסקת האש. הוא תיאר את הטענות כי תיאם מאמצים להארכת הסכסוך כשקריות לחלוטין והאשים גורמים אנונימיים בהפיכתו לשעיר לעזאזל.

הקמפיין כלל רשת של חברות משפיענים שמרניות. שלושה מקורות המכירים את המאמץ אמרו כי משפיענים קיבלו ניסוחים מוצעים לפוסטים דרך קבוצות צ'אט פרטיות וקיבלו תשלום על פי החשיפה והמעורבות שנוצרו.

אחד המשפיענים שהוזכר, אייל יעקובי, בוגר מכללה צעיר עם חשבון X פופולרי, אמר ששילמו לו כדי להילחם באנטישמיות ברשת. הוא הוסיף כי החברה מעולם לא שילמה לו על קידום דעות שלא החזיק בהן מלכתחילה, ותיאר את ההסדר כשיתוף פעולה ולא כייצוג על ידי סוכנות.

גורמים בממשל טראמפ הביעו דאגה מכך שיוזמה שנועדה במקור לשמר תמיכה בישראל בקרב שמרנים אמריקאים הפכה למהלך שעלול לעמוד בסתירה לאינטרסים הפוליטיים של הנשיא. בכיר מודיעין אמריקאי ציין כי מדובר במשפיענים ששולמו על ידי מדינה זרה בניסיון לשנות את עמדת הנשיא או את דעות הסובבים אותו.

פרסקייל דחה את טענות החקירה וטען שלא כל קול פרו-ישראלי בקרב משפיענים קשור לפעילותו. הוא כינה את הרעיון שכל הצהרה פרו-ישראלית חייבת להיות חלק מקמפיין מתואם כמגוחך, והדגיש כי אנשים אלה כבר תומכים בנשיא טראמפ ורואים בישראל בעלת ברית חיונית.

הקמפיין בהובלת פרסקייל נמשך, אך חוסר שביעות רצון קיים לא רק בממשל טראמפ אלא גם בישראל עצמה לגבי אופן ביצועו. ממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו שכרה את פרסקייל כדי לשפר את מעמדה של ישראל בקרב שמרנים, אך במקום זאת רואה המשך שחיקה בתמיכה גם בימין האמריקאי וגם בציבור הרחב.

מקור ישראלי המכיר את ההסדר הביע כעס על פרסקייל ואמר שהוא אמור היה לשפר את המצב אך העמדה רק התדרדרה למרות התשלומים הגבוהים.

הדיווח ציין גם כי ישראל אינה המדינה היחידה המנסה לעצב את השיח בארצות הברית. מדינות כמו רוסיה, איראן וסין ביצעו מבצעי השפעה דיגיטליים דומים לקידום האינטרסים שלהן. מקור מודיעין אמריקאי הדגיש את מה שמייחד מקרה זה: המטרה לא הייתה הציבור הרחב או מצביעים מתנדנדים אלא בסיסו הפוליטי של הנשיא עצמו.