בית המשפט העליון שאל ביום חמישי את העותרים, נציגי הכנסת ועורכי הדין של הליכוד ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו האם ההצבעה השנויה במחלוקת שבחרה בעו"ד מיכאל רבלו למבקר המדינה הפרה את כללי ההצבעה החשאית.

הדיון, שנמשך עד אחר הצהריים, התקיים בפני המשנה לנשיאת בית המשפט העליון נעם סולברג יחד עם השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. הם דנים בשבע עתירות שמבקשות לבטל את בחירת רבלו ולקיים הצבעה חדשה.

רבלו, עורך הדין האישי הוותיק של נתניהו, זכה בתפקיד ב-3 ביוני לאחר תהליך מתוח בשני סבבים בכנסת. בסיבוב הראשון קיבל שופט בית המשפט העליון לשעבר יוסף אלרון 60 קולות ורבלו קיבל 57, שניהם מתחת ל-61 הנדרשים. בסיבוב השני טענו חברי אופוזיציה כי חברי הקואליציה קיבלו הוראות לתעד את בחירתם מאחורי המסך, בניגוד לחובת ההצבעה החשאית.

לאחר שהסיבוב השני התחדש, ניצח רבלו את אלרון ביחס של 61 ל-57.

העתירות טוענות שההצבעה לא רק הייתה פוליטית אלא גם לקויה מבחינה משפטית, שכן תיעוד הקולות פגע בסודיות שנועדה לאפשר לחברי הכנסת לבחור באופן חופשי. כמה עתירות מוסיפות שרבלו אינו כשיר לתפקיד בשל קשריו המקצועיים הממושכים עם נתניהו, הליכוד, משרד ראש הממשלה ושרים שהמבקר עשוי לבדוק.

אלרון, שהפסיד לרבלו בסיבוב השני, הגיש תצהיר קצר התומך בטענות העותרים בנוגע לאי-חוקיות הסיבוב השני. הוא לא ביקש מבית המשפט למנות אותו למבקר אך תמך בביטול הבחירה.

בחירת רבלו למבקר המדינה עומדת בפני אתגר משפטי בבית המשפט העליון

סולברג ציין בתחילת הדיון שהשאלה המרכזית היא חשאיות ההצבעה בכנסת והאם הפרה כלשהי השפיעה על התוצאה. הוא ציין גם את המצב החריג שבו אלרון, שופט בית משפט עליון שפרש לאחרונה, משמש כמשיב, והוסיף שהשופטים מקיימים קשרי ידידות ועבודה עמו אך יש לדון בעניין.

השופטים הביעו לעיתים ספק לגבי הסעד הרחב שביקשו העותרים, במיוחד הרעיון שכל תיעוד הצבעה יביא אוטומטית לביטול. רונן שאלה האם תקן כזה עלול לאפשר לאנשים לשבש הצבעות על ידי צילום בחירתם ואז לדרוש ביטול.

במקביל, לחצו השופטים על הכנסת והמשיבים בנוגע לשאלה האם האירועים בסיבוב השני עשויים היו להרתיע חברי כנסת שרצו לסטות מקו המפלגה.

כנפי-שטייניץ ציינה שאם יושב ראש הכנסת יצר תקדים חדש באישור תיעוד קולות, על בית המשפט לבחון האם הדבר השפיע על התוצאה באופן שעלול להרתיע חברים שרצו לסטות מהעמדה הצפויה.

היא הוסיפה שהעניין חורג מפעולות מאחורי המסך, והדגישה שמעטפות ההצבעה אמורות להישאר סגורות. כאשר חברי כנסת הציגו את בחירתם מחוץ למסך, הסבירה, המצב מסיר למעשה את המסך עצמו, וזהו עניין מהותי יותר מתיעוד עצמי.

עורכי דין של העותרים טענו שהתיעוד הפך את הסיבוב השני למבחן נאמנות.

עו"ד אלירם בקל, בשם יש עתיד, ציין שחברי כנסת שינו את קולותיהם בין הסבבים ושאין הסבר לגל התיעוד העצמי הפתאומי בסיבוב השני אם הוא אכן לא מתוכנן. רונן השיבה שקיומו של סיבוב שני מרמז שחלק מהחברים עשויים לשנות עמדה.

עו"ד אליעד שרגא, בשם התנועה לאיכות השלטון, אמר שהלחץ העז גרם לירידה בתמיכה באלרון והתיעוד יצר בדיקת נאמנות לא ראויה לראש הממשלה. הוא השווה את הסכמת חברי הכנסת לצלם את קולותיהם להסכמה שמותר לעבור באור אדום.

עמדת הכנסת, שהוצגה על ידי עו"ד יצחק ברט, הייתה שיש לדחות את העתירות משום שלא הוכח שחברי כנסת קיבלו הוראה לתעד את קולותיהם. ברט הודה שבקשה או הוראה מאדם בעמדת השפעה על חבר כנסת לתעד הצבעה חשאית תהיה בלתי חוקית, אך טען שלא הוכחה הוראה כזו.

הוא הוסיף שההבדל בין שני הסבבים אינו מוכיח שהוראה ניתנה, והכנסת התייעצה עם הגורמים הרלוונטיים שהכחישו את הטענות. רונן שאלה אותו מדוע שבעה חברי כנסת תיעדו את קולותיהם רק בסיבוב השני, ושאלה אם הדבר מרמז שמשהו הועבר אליהם.

עו"ד אילן בומבך, בשם נתניהו והליכוד, טען אף הוא שאין ראיות להוראה לתעד קולות או ללחץ לא ראוי ששינה את התוצאה. כאשר סולברג שאל מדוע ארבעה חברי כנסת שינו את קולותיהם בסיבוב השני, השיב בומבך ששינויים כאלה יכולים לקרות.

בנוגע לטענות ניגוד העניינים, נראו השופטים מהססים יותר לקבל שקשריו המקצועיים של רבלו עם נתניהו מחייבים פסילה אוטומטית לפני השלמת הסדר ניגוד עניינים.

עו"ד עמית מור, אחד מיועצי העותרים, ציין שרבלו ייצג את נתניהו ב-55 תיקים, כולל עניינים אזרחיים ועתירות לבג"ץ, וכן פעל עבור הליכוד, משרד ראש הממשלה וכמה שרים. הוא טען שהסדר ניגוד עניינים לא יספיק.

כנפי-שטייניץ הציעה שבית המשפט ימתין תחילה להסדר, תוך שהיא מציינת את הדעה הרווחת שניתן לנהל ניגודי עניינים באמצעים כאלה ושאיש לא נפסל מתפקיד רק בשל ניגוד עניינים, ללא קשר להיקפו.

רונן שאלה באופן דומה מדוע יש לפסול את רבלו מהתפקיד המלא אם ניתן להגביל אותו מעניינים מסוימים.

דיון יום חמישי כלל הפרעות חוזרות ונשנות מצד ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, שקיבלה אזהרה מסולברג לפני שהורחקה לאחר התפרצות נוספת. רבלו הצהיר בתשובתו הראשונית שאין עילה משפטית לביטול הבחירה, שהיסטורייתו המקצועית הייתה ידועה לחברי הכנסת לפני ההצבעה, וכל ניגוד עניינים ניתן לטפל בו באמצעות הסדר סטנדרטי לאחר כניסתו לתפקיד.

הכנסת, נתניהו, הליכוד ורבלו כולם קראו לבית המשפט לדחות את העתירות.

התיק מציב את בית המשפט במרכז אחד ממינויי המוסדות הרגישים ביותר בישראל: בחירת מבקר המדינה, הבודק את הממשלה, הגופים הציבוריים והמנהל. לתפקיד משקל נוסף שכן המבקר הנכנס צפוי לטפל בנושאים הקשורים לכשלי ה-7 באוקטובר ולמלחמה, לצד המחלוקת המשפטית המתמשכת סביב מאמצי המבקר היוצא לבדוק כשלים אלה.