לקראת ההצבעה השבוע בכנסת על הקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק ההפרדה המגדרית בהשכלה הגבוהה, שלחו הבוקר דיקני בתי הספר לרפואה בישראל מכתב חד לשון לחברי הכנסת. במכתב הם מזהירים באופן חד-משמעי כי החלת החוק על לימודי הרפואה ומקצועות הבריאות תפגע קשות באיכות הטיפול הרפואי במדינה ותסכן את בריאות הציבור. "כדיקני תשעת בתי הספר לרפואה בישראל אנו מבקשים להתריע כי חוק זה עלול לגרום לפגיעה חמורה בבריאות תושבי ישראל, לסכן את ההכרה הבינלאומית ברפואה במדינת ישראל ואף לסכן את בריאות הציבור", נכתב במכתב.

תיקון חוק זכויות הסטודנט, שיאפשר מסלולים נפרדים מגדרית לתארים מתקדמים (מוסמך ודוקטורט), קובע כי ההפרדה תותר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים. עוד נקבע כי פתיחת מסלולים כאלה אינה אוטומטית, ההשתתפות תהיה מרצון, לא יחייבו סטודנטים ללמוד במסגרת נפרדת, וכל מוסד אקדמי שירצה לעשות זאת יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה. עם זאת, באקדמיה חוששים מהדרה, מפגיעה בשוויון מעמדן של נשים ומהורדת איכות ההוראה והמחקר.

דיקני בתי הספר לרפואה מזהירים כי אישור החוק יהפוך את המגדר לגורם המכריע בהכשרת הצוותים הרפואיים במקום מומחיותם של המרצים. "במקום שהמרצה - המומחה או המומחית הטובים ביותר - ילמדו את הסטודנטים, יהפוך המגדר לרכיב המכריע. תשאלו את עצמכם מה הייתם רוצים אילו, חס וחלילה, בן משפחה היה זקוק לניתוח - האם המנתח יהיה המומחה או המומחית הטובים ביותר, או מנתח של המגדר 'הנכון'?"

כיום מוגבלים לימודים נפרדים מגדרית בעיקר לתארים ראשונים. הצעת החוק תאפשר מסלולים נפרדים לכל התארים ותרחיב זאת גם לתארים מתקדמים, מוסמך ודוקטורט.

דיקני בתי הספר לרפואה מציינים עוד כי למידה קבוצתית משותפת - סטודנטיות וסטודנטים, חרדים, ערבים וחילונים - מהווה בסיס להכשרה איכותית המותאמת לצורכי האוכלוסייה. "כל סטודנט בקבוצה יכול להאיר ולהסביר לחבריו את הצרכים הייחודיים והספציפיים של קהילתו."

לדבריהם, פגיעה בלמידה המשותפת, שהיא תשתית חיונית להתאמת הטיפול הרפואי לכלל האוכלוסיות, תוביל לאובדן ההכרה והיוקרה הבינלאומית של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. "כתוצאה מכך לא יוכלו רופאים ישראלים להמשיך בהתמחויות בבתי חולים מובילים בחו"ל, דבר שיגרום לפגיעה חמורה בזמינות ובאיכות הרופאים המומחים במדינה."

בין החותמים: פרופ' רלי הרשקוביץ (יו"ר הפורום) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אורלי אבני מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' ארנון אפק מאוניברסיטת רייכמן. כמו כן חתמו פרופ' עמי אהרונהיים מהטכניון, פרופ' איילת ארז ממכון ויצמן למדע, פרופ' חיים ביטרמן מאוניברסיטת חיפה, פרופ' איריס בר-אש מאוניברסיטת אריאל בשומרון ופרופ' אלי פיקרסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

דיקני בתי הספר לרפואה מדגישים כי החוק כפי שהוצג "מתיר" בלבד הוראה בהפרדה מגדרית, "אך מחר עלול לבוא בצדו גם הקצאת משאבים ייעודית, ומערכות ההשכלה הגבוהה והבריאות, הרעבות למשאבים, ייאלצו להיכנע לכתיב בלתי אפשרי זה."

פרופ' ארנון אפק: "האם ניתן להעלות על הדעת שחוקר או רופא לא יכיר את היבטי המין השני, לא יהיה מודע להם? הרי כל מה שאנו רוצים הוא להגביר את המודעות החברתית, להתאים את הרפואה לשני המינים, לכל המגזרים."

"זה אינו עניין פוליטי אלא עניין אקדמי-מקצועי", אומר פרופ' ארנון אפק, דיקן בית הספר לרפואה ע"ש דינה רקנאטי באוניברסיטת רייכמן, מנהל מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא ומי שהיה מנכ"ל משרד הבריאות. "עתיד החינוך בישראל בכלל, וברפואה בפרט, ייפגע באופן בלתי הפיך מתהליך ההפרדה המגדרית."

לדבריו, להפרדה מגדרית ברמת התואר הראשון, גם אם היא רחוקה מלהיות אידיאלית, יש היגיון מסוים, "שכן חשוב לנו מאוד לשלב חרדים בשוק העבודה, והתואר הראשון הוא למעשה המפתח והכניסה לשוק העבודה. לכן הפשרה הזאת, לדעתי, היא פשרה הכרחית, אם כי גם מבחינה מקצועית בעייתית במידה רבה". עם זאת, הוא מסביר כי מטרת התארים המתקדמים שונה.

"ישנם מקצועות מקצועיים כמו רפואה ופסיכולוגיה שבהם לימודים משולבים, גברים ונשים יחד, הם קריטיים להכשרה נאותה. היום אנו מלמדים בקבוצות, אנו מלמדים דרך העשרה הדדית. כאשר גברים ונשים יושבים יחד, לומדים את ההיבטים הרפואיים השונים. גברים ונשים שונים לחלוטין בעולם הרפואה. האם ניתן להעלות על הדעת שחוקר או רופא לא יכיר את היבטי המין השני, לא יהיה מודע להם? הרי כל מה שאנו רוצים הוא להגביר את המודעות החברתית, להתאים את הרפואה לשני המינים, לכל המגזרים."

פרופ' אפק מדגיש כי למידה משותפת היא גם הסטנדרט העולמי בהוראה. "אם נגיע למצב שבו יש מקומות המלמדים בהפרדה, נהפוך למדינה המלמדת מכוח המציאות ולא לפי ההכרה העולמית. מצב זה עלול לפגוע בהכרה הבינלאומית בלימודי הרפואה בישראל וזה חמור מאוד. משמעות הדבר היא שהרופאים שלנו לא יוכלו להמשיך בהכשרה בחו"ל בעתיד; זו הסכנה הנובעת מכך."

פרופ' אפק מציין כי בית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן פותח כעת את המחזור השלישי שלו, וכ-15 אחוזים מ-200 הסטודנטים מגיעים מהמגזר החרדי. "אני מאמין בכל ליבי בשילובם במערכת. אני מבקש מחברי הכנסת שטרם הצבעתם ישאלו את עצמם רק את השאלה הבאה: חס וחלילה אם אחד מיקיריהם זקוק לניתוח - האם ירצו שהרופא או הרופאה הטובים ביותר ינתחו, או הרופא המותאם להם לפי מגדר?"