לרוב המבקרים, ישראל נראית דרך עדשת הגיאופוליטיקה והמתחים המתמשכים. אולם עבור אורצה ג'ורג'ייבסקי, היא משמשת ככיתה.

ראש עיריית סקופיה, בירת מקדוניה הצפונית, הגיע לישראל השבוע לכנס מנהיגי הערים העולמי ב-MUNI EXPO 2026 בתל אביב. מטרתו הייתה לבחון כיצד ערים ישראליות מתמודדות עם כמה מהאתגרים הקשים ביותר שכל רשות מקומית נתקלת בהם. מוכנות לחירום, טיפול במשברים, זרימת תנועה, מערכות מים ושירותים דיגיטליים - כולם משכו את תשומת לבו, שכן ג'ורג'ייבסקי רואה בממשל המקומי הישראלי מקור לתובנות החורגות מהקשר הביטחוני הייחודי של המדינה.

"הגעתי לישראל עם כבוד עמוק ומטרה ממוקדת - לספוג שיעורים שנולדו לא רק מתיאוריה אלא ממצבים אמיתיים ומאתגרים," שיתף ג'ורג'ייבסקי עם הג'רוזלם פוסט.

MUNI EXPO, אירוע העיריות המוביל בישראל, מאגד ראשי ערים, פקידים מקומיים, קובעי מדיניות ומחדשים כדי לדון בתכנון ערים, קיימות, חוסן ומגמות ממשל. עבור ג'ורג'ייבסקי, שנכנס לתפקיד ראש עיריית סקופיה בסוף השנה שעברה לאחר שעמד בראש פרבר קיסלה וודה, הטיול סיפק הזדמנות לצפות ברשויות המקומיות בישראל שומרות על תפקוד תחת דרישות כבדות תוך מתן שירותים יומיומיים לתושבים.

המיקוד שלו נמצא בהיבטים המעשיים של ניהול עירוני.

סקופיה, כמו בירות אירופיות רבות, מתמודדת עם אתגרים עירוניים מוכרים

סקופיה נתקלת בבעיות טיפוסיות של בירה אירופית: פקקי תנועה, זיהום, תשתיות מיושנות, לחצי דיור ודרישות גוברות לתגובות עירוניות מהירות ויעילות. ג'ורג'ייבסקי מציין כי הרקורד של ישראל מספק הדרכה שימושית, הנובעת לא רק מהתקדמות טכנולוגית אלא מהתאמה של רשויות מקומיות תחת תנאים אינטנסיביים.

"ערים ישראליות מדגישות נקודה מרכזית: הממשל המקומי זקוק להכנה לפני כל משבר ולא לבהלה לאחר שהאירועים מתרחשים," הוא אמר.

מה שבלט ביותר היה הארגון, הפעולה המהירה והעבודה המשותפת בין גופים מקומיים, צוותי חירום, שירותי בריאות ומתנדבים.

"מישראל אנו רואים כי חוסן עירוני גדל דרך תשתית לצד משמעת, אמון, מוכנות ותקשורת פתוחה," הוא אמר. "עיר חייבת לפעול כמערכת מגיבה שמגנה על תושבים ומקיימת את תפקודיה."

תובנות אלה חלות באותה מידה על אסונות טבע, איומי סייבר וקריסות תשתית כמו על אירועי ביטחון.

שיחות עם ג'ורג'ייבסקי חושפות את ראייתו את הממשל המקומי דרך חיי היומיום של התושבים ולא דרך זוויות פוליטיות.

פיקוח על סקופיה רבתי, שבה מתגוררים יותר מ-500,000 איש, מהווה קפיצת מדרגה משמעותית, אך ג'ורג'ייבסקי מייחס את תקופתו בקיסלה וודה לעיצוב סגנונו. הובלת אותו פרבר דרומי הראתה לו שאין עניין שירות ציבורי קטן מדי.

"שם ראיתי שאין בעיה קטנה לאזרחים," אמר לפוסט. "אדם אחד עשוי לדאוג לרחוב, אחר למדרכה או לפארק, ואחרים לפסולת או לתנועה. למשרד זה תיק, אך לאזרח זה חיי היומיום."

גישה זו מנחה את חודשיו הראשונים בהובלת הבירה.

סקופיה מהווה מערכת חיה של עיריות, מחוזות וקהילות, כל אחת עם צרכים ייחודיים. מיד לאחר כניסתו לתפקיד, העדיפות הייתה שיקום הסדר, האמון והתחושה שמישהו שומר על העיר, כאשר ג'ורג'ייבסקי מעדיף מעורבות ישירה.

"אני דוחה פוליטיקה משרדית," הוא אמר. "אני מעדיף עבודת שטח, שיחות עם תושבים ופתרון בעיות מתמיד."

גישה זו גם משכה אותו ל-MUNI EXPO.

במקום תיאוריות עירוניות רחבות, הוא חיפש רעיונות מעשיים ליישום בבית.

המטרות העיקריות כוללות תיאום משברים טוב יותר, טכנולוגיה עירונית, בקרת תנועה, טיפול בפסולת, משאבי מים ובטיחות ציבורית.

"לביקורים כאלה יש ערך רק כאשר הם מניבים צעדים אמיתיים המשפרים את חיי האזרחים," הוא אמר. "סקופיה ראויה לפתרונות מודרניים."

יתרונות קונקרטיים לאזרחים

כשנשאל לתאר את עירו למבקרים ראשונים, ג'ורג'ייבסקי מתחיל באופייה ולא בפרויקטים או מספרים.

הוא מכנה את סקופיה מקום של גיוון, תרבויות, היסטוריה, אירוח וקבלת פנים חמה.

רוח זו באה לידי ביטוי בבזאר הישן, בגשר האבן, בקניון מאטקה ובהר וודנו מעל הבירה. אלמנטים עות'מאניים, ביזנטיים ועכשוויים אירופיים משתלבים בכל רחבי העיר.

ג'ורג'ייבסקי מציין גם כי נותר עבודה רבה.

הוא שואף לרחובות נקיים יותר, שטחים ציבוריים טובים יותר, תחבורה חלקה יותר, יותר אזורים ירוקים ותשתית חזקה יותר.

"מטרתי היא שסקופיה תתפקד כפי שתושביה ראויים, מעבר לאתרים נופיים בלבד," הוא אמר.

סוגיות עירוניות אירופיות קשורות זו בזו, הוא טוען. תנועה מזינה זיהום. תשתית מעצבת את איכות החיים היומיומית. תכנון משפיע על דיור, פארקים ותנועה. השאלה המרכזית היא האם עיר מתפקדת היטב דיה כדי לזכות באמון התושבים.

"אם אבחר בעדיפות אחת, זו תפקוד העיר," הוא אמר. "כאשר התפקוד כושל, אזרחים מאבדים זמן, אנרגיה, בריאות ואמון במוסדות."

גישה זו מגבירה את עניינו בחדשנות הישראלית.

תדמית 'אומת הסטארט-אפ' של ישראל מוכרת, אך ג'ורג'ייבסקי מתמקד בחדשנות המשפרת שירותי עיר ולא רק בכלכלה.

הוא מדגיש כלים דיגיטליים לתנועה, מערכות פסולת חכמות, ניהול מים, חיסכון באנרגיה, מערכות תגובה מהירה ושירותים ציבוריים מקוונים כתחומים שבהם הידע הישראלי יכול לסייע למודרניזציה של סקופיה.

"אזרחים צריכים להימנע מהמתנות ארוכות בדלפקים או עיכובים במידע," הוא אמר. "מוסדות לא צריכים לפגר כאשר הטכנולוגיה מאפשרת אפשרויות מהירות יותר."

הטכנולוגיה צריכה לשמש ככלי שגרתי ההופך את הממשל המקומי למסודר יותר, פתוח ונגיש.

גישה זו תומכת בדחיפתו לקשרים חזקים יותר בין מקדוניה הצפונית לישראל.

ג'ורג'ייבסקי רואה קשרי עיר-לעיר גדלים דרך מומחיות משותפת בניהול מים, תיירות, שירותים דיגיטליים, יעילות אנרגטית, חדשנות וביטחון. הוא מקבל בברכה את הרעיון של תאומות סקופיה עם עיר ישראלית.

קשרים אלה צריכים להניב חילופים אמיתיים, פרויקטים, ידע ורווחים לאזרחים, הוא אמר, תוך ציון שידידות מקדוניה-ישראל צריכה להעמיק ברמה המקומית שכן ערים קרובות ביותר לאנשים.

מתקפה על ערכי סקופיה

ביקורו של ג'ורג'ייבסקי בישראל בא בעקבות שבועות לאחר אירוע שבחן אחד מערכי הליבה של עירו.

באפריל, שני גברים פיזרו חומר דליק בכניסה לבית הכנסת ולמרכז הקהילה היהודית של סקופיה, ואז השליכו בקבוק תבערה. האש פגעה בכניסה ובחצר, אך הכבאים מנעו ממנה להגיע פנימה. הרשויות עצרו חשודים והאשימו שניים בטרור.

עבור הקהילה היהודית הקטנה של מקדוניה הצפונית, שכבר הצטמצמה בשואה, האירוע נשא משקל מעבר לנזק הפיזי.

המנהיגים כינו זאת המתקפה הראשונה מסוגה על החיים היהודיים בהיסטוריה הלאומית המודרנית. קבוצה לכאורה מקושרת לאיראן טענה אחר כך אחריות, ותיארה את המרכז כסמל לקשרי היהודים המקומיים לישראל.

ג'ורג'ייבסקי הגיב מיד.

"תגובתי הייתה ברורה ואנושית: הלם, דאגה והוקעה נחרצת," הוא אמר. "מעשה זה כוון ליותר מבניין אחד או קבוצה אחת. הוא פגע בערכי סקופיה של שלום, דו-קיום וכבוד האזרח."

הוא תיאר את הקהילה היהודית כמרכיב מכובד בהיסטוריה של העיר והמדינה, והוסיף שאנטישמיות, שנאה ואלימות אין להן מקום בסקופיה.

התקרית העלתה זיכרון פרק לאומי כואב.

במרץ 1943, יותר מ-7,000 יהודים משטחה של מקדוניה הצפונית של היום נשלחו לטרבלינקה תחת הכיבוש הבולגרי. כמעט איש לא שרד.

עבר זה חי במרכז הזיכרון לשואה של יהודי מקדוניה, שנפתח במרכז סקופיה ב-2011 באתר הרובע היהודי לשעבר. חוקי ההשבה של מקדוניה הצפונית החזירו רכוש יהודי ללא יורשים לקהילה, ומימנו את המרכז ואת החיים הרחבים יותר. המוזיאון מחזיק אפר של יהודי מקדוניה שנרצחו בטרבלינקה.

ג'ורג'ייבסקי מאמין שהיסטוריה זו מטילה חובות על מנהיגים נוכחיים.

"זו פצע שחייב להישאר בזיכרון," אמר לפוסט. "זכר אזרחינו היהודים מהווה חלק מהעבר המשותף של מקדוניה וחובתנו לזכור, לכבד ולמנוע חזרת שנאה, אנטישמיות ורוע."

הוא ציין כי הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינה מתגוררת בסקופיה וקרא לחבריה אזרחים מכובדים שתרבותם מעשירה את החברה, כולל חברת הכנסת היהודייה והשרה לשעבר רשלה מזרחי.

כשנשאל על מסריו לאחר ניסיון ההצתה, ג'ורג'ייבסקי שמר על ישירות.

"המסר שלי פשוט וכן: אינכם לבד. הקהילה היהודית בסקופיה שייכת לעירנו, להיסטוריה שלנו ולעתיד המשותף שלנו. כראש עיר, עליי להבטיח שכל אזרח ירגיש בטוח, מכובד ורצוי. איש לא צריך לפחד על אמונתו, מסורתו, מוצאו או זהותו."

המאבק באנטישמיות דורש גם חינוך, הוא אמר. מרכז הזיכרון לשואה צריך לשמש יותר מאתר זיכרון.

"כשצעירים לומדים על השואה, הם לומדים לא רק טרגדיה אחת," הוא אמר. "הם לומדים עד כמה מגיעה שנאה כשהיא מנורמלת, מדוע שתיקה פוגעת ומדוע כבוד האדם תמיד זקוק להגנה."

הוא רוצה שהמוזיאון יישאר אתר חי של חינוך, דיאלוג ואזהרה, והוסיף שאנטישמיות מודרנית דורשת לא רק גינוי אלא ידע, למידה, כבוד ופעולה מוסדית נחרצת.

נושאים אלה של מוכנות, אמון וחובה ליוו את ביקורו של ג'ורג'ייבסקי בישראל.